מערכת מוצבי החרמון מאפשרת למחזיק בהם תצפית מדוייקת על כל אגן דמשק, ובכלל זה תצפית ארטילרית מעולה על עומק המערך הסורי, וכן שליטה אלקטרונית על מרחב גדול. כל אלה הניעו את הסורים לנסיון לשוב ולהיאחז בשיא החרמון, בעיקר לאחר שבמלחמת יום הכיפור נדחק צבאם לאחור ואיבד את אזורי התצפית לעבר צפון הגולן ובקעת חולה. הם פעלו בהחלטה נחושה, תוך ניצול העובדה, שבשל תנאי מזג האויר הקשים בחורף וקשיים לוגיסטיים לא החזיק צה"ל בקביעות בשיא החרמון והסתפק בהפעלת סיורים באיזור.
צה"ל הגיב בתקיפות. כוחות חי"ר מעולה רוכזו, העפילו ונאחזו בפסגה בסיוע מסוקים ובחיפוי מטוסי חיל-האויר. כוחות חיל-ההנדסה פרצו דרכי גישה בתנאים קשים ביותר ואח"כ ביצרו את השטח. בשל חיוניות שטח מרום החרמון והמגמה לא לוותר על שטח ללא הסכם מדיני, לא נרתעה ישראל ועל אף המצב המדיני העדין, הפעילה לראשונה מטוסי קרב-הפצצה מעבר לקווי הפסקת האש. התערבות חיל-האויר וההתבססות האיתנה בשטח הכריעו את הכף והסורים נחלו תבוסה מוחצת.