תפריט נגישות

יעל אוחנה ז"ל

יעל אוחנה
בת 11 במותה
בת מירי וחביב
נולדה בג' בסיון תש"נ, 27/5/1990
התגוררה בחמרה
נהרגה בפעולת איבה
בכ"ה בשבט תשס"ב, 6/2/2002
מקום אירוע: חמרה
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: תל אביב - ירקון
הותירה: אב, אחות ושני אחים

קורות חיים

יעל, בת מירי וחביב אוחנה, נולדה במושב חמרה שבבקעת הירדן בג' בסיוון תש"נ (27.05.1990). אחות צעירה למיכל, עודד ויונתן.

יעל הייתה בעלת מום מלידה בעמוד השדרה, מום אשר גרם לבעיות גופניות ושכליות. זמן קצר לאחר לידתה כבר עברה סדרה של ניתוחים מסובכים לשיפור מצבה. הניתוחים נחלו הצלחה חלקית ומצבה השתפר במידת מה.

בשנותיה הראשונות יעל הלכה לגן לחינוך מיוחד, שנמצא בבית החולים "אלי"ן" בירושלים. בגן זה שגרת יומה כללה טיפולים שונים כמו ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה ועוד. אחד מהשיעורים האהובים עליה במיוחד היה בבריכה, שהייתה מאז לאחד המקומות החביבים עליה.

כעבור שנה, יעל עברה לגן "אדי שור" לחינוך מיוחד, אף הוא בירושלים. היא המשיכה לקבל טיפולים, והקרובים לה יכלו להתרשם מהתקדמות איטית אך עקבית – אם היה זה במילה חדשה שרכשה, אם בשיפור מה ביכולת התנועה או בהבנת המתרחש סביבה.

שנה אחרי כן, החליטה אימה של יעל להעבירה לבית הספר "גולני" שבבית שאן, בכדי לקצר מעט את נסיעותיה בבקרים ובשעות שלאחר הלימודים. אחרי תקופה של חששות לא מועטים, נמצאו יעל והוריה מרוצים מאוד מהמקום ומן ההסדר החדש. יעל המשיכה לקבל את הטיפול המסור שהייתה רגילה בו מהצוות החדש, אשר נתגלה כצוות דואג, חם ואוהב. אף נוספו לחייה תחומי עניין חדשים, כגון תרפיה באמצעות מוזיקה.

יעל הייתה ילדה יפיפייה, בעלת שיער חלק, חיוך שובב ועיניים בעלות גון כחול עמוק. היא הייתה מלאת שמחת החיים. תמיד הייתה עסוקה בעניין זה או אחר, תמיד שיחקה והשתובבה, תמיד קרנה. ילדה שאי אפשר היה להתעלם ממנה, מקסימה ולבבית. בלי הרבה מילים, ועם תום רב, יעל הייתה מוצאת את הדרך ללבו של כל מי שהכיר אותה, ולו לרגעים ספורים בלבד.

כשיעל הייתה שבה הביתה מהגן או מבית הספר, היא הייתה מוצאת אם אוהבת שדאגה לכל צרכיה. בין השתיים נרקם קשר מאוד מיוחד, אהבה ללא גבולות שיעל קיבלה והעניקה. מירי, האם, דאגה לקלח את בתה ולטפחה, לקחת אותה לבריכה או לגן המשחקים. היא דאגה לתזונתה, לשלום גופה ולמצב רוחה הטוב – ובתמורה יעל הייתה מחייכת, ולפעמים מחבקת או מנשקת, "וזה כל שהיה צריך", מעידה המשפחה.

ביום רביעי בלילה, כ"ה בשבט תשס"ב (06.02.2002), חדר מחבל פלסטינאי למושב חמרה מחופש לחייל צה"ל. הוא רצח חייל מילואים שנקרה בדרכו. אחר כך הסתובב זמן מה במושב, תוך שהוא יורה לכל עבר. מקומיים החלו לרדוף אחריו, והמחבל נמלט אל עבר בית משפחת אוחנה. הוא פרץ אל הבית ורצח ביריות את יעל ואת אמה, מירי.

כוחות צה"ל, שהגיעו מאוחר יותר, פרצו אל הבית וחיסלו את המחבל.

יעל הייתה בת אחת-עשרה שנים וחצי במותה. הותירה אב, אחות ושני אחים. היא הובאה למנוחת עולמים, לצד אמה, בבית העלמין ירקון בתל אביב.

בניית אתרים: